בלוג

פוסט 1: התוכנית של 'ארץ' – טיהור *כל* הממדים, מאיראן המרושעת דרך בוקו-חראם באפריקה ועד לימין הקיצוני בישראל. למדוט/לאהוב, לצערי, לא יספיקו. כתבתי את הפסקה

יום הכיפורים, יום הסליחה "הרשמי" והקולקטיבי, עבר, אך אני מאמין שקיימת עבורנו אפשרות נוספת לסליחה, אפשרות אישית, שיכולה (ואמורה) להתנהל בתוכנו לאורך כל ימות השנה.

חיי הרגע הזה הם למעשה הדבר היחיד שיש לנו – העבר חלף והיה והעתיד – בעתיד.החיים זה כאן ועכשיו, ממש כמו שאומרת הקלישאה הלעוסה. אנחנו

מזה שנים שתדר ההרמוניה ער בחיי, מאז ש'האמת של כולנו' החל להיכתב דרכי, ואולי אפילו לפני. תדר ההרמוניה, כפי שאני מבין אותו, שונה מהרמוניה מוזיקלית

הנה הגיע שוב יום השוויון, היום בו שעות הלילה והיום משתווים, כסמליות לאור והחושך בעולמנו שמשתווים אף הם. הדרך הרוחנית עוסקת רבות בקבלת החושך והאור,

הנחת כף הרגל על הנתיב הרוחני יכולה לנבוע ממספר רב של סיבות, ומרכזית מהן היא כמיהת מילוט ממצוקה – "כל-כך קשה כאן, אז הבה ואנסה

בעקבות הפוסט האחרון ופניות של חברים שאמרו לי שהפוסט עמוס וכבד, עשיר באינפורמציה חשובה ומרתקת, אך קשה לעכלו, החלטתי לכתוב בהרחבה ולהעמיק בנושאים בהם נגעתי,

כלהט החרב המתהפכת המשמרת את עץ החיים – החיים מצידו של הדין – ספירת הגבורה. סיפור אמיתי: באחד השלבים הראשונים בדרכי הרוחנית מעטיי ההגנה האנרגטית

באופן שונה מהרגיל, בצום-המיצים שעשיתי השנה מצאתי את עצמי עוצר לרגעים וכותב – כותב מאין יומן המתעד מחוויותיו של זה שצם – דברים טכניים על