לא תבואי שישי שבת, זהו יום הבוחר
כן, שוב הגיע יום הבוחר/ת. במציאות מבולבלת אנו חיים, מציאות בה כוחות מכל מיני כיוונים (ומקורות) משפיעים ומניעים את חיינו כָקולקטיב שחיי בארץ הזו.
ומסביבי, דיונים סוערים שעוסקים למי להצביע והאם בכלל לצאת ולהצביע. את הקול שלי אני כבר יודע למי אני נותן, אך זו לא מטרת הפוסט הזה.
מטרת הפוסט היא לעורר ולחזק את הידיעה לגבי פוטנציאל עוצמת הבחירה שלנו. כשבן אדם בוחר משהו – זה לא סתם – זו בחירת מהותו. והמהות שלנו חשובה. 'יום הבוחר' אינו מתקיים רק ביום שבת (ביום ספציפי ששונה מיתר הימים), כמו שהשיר אומר, והבחירה נדרשת בכל יום ויום, כי כשאנו נמצאים במצב הוויה, בכל רגע ורגע אנו בוחרים.
לדעתי קשה מאוד לשכנע אדם לבחור במשהו. תהליכי הבחירה שלנו הם דבר אישי ופנימי, ומתבססים על כלל עושר חוויות חיינו. תנועת המודעות הפנימית שלנו נשענת על מבנה רב שכבות של אירועי עבר ולקחים, שמתוכם אנו נעים ברגע הזה – זוהי המרכבה שלנו בעולם, זו שנושאת את ניצוץ החיים שבתוכנו.
החיים הללו, החוויה האישית של כל אחת ואחד מאיתנו, מורכבים. אם נסתכל על הקונטקסט האנושי-פסיכולוגי – כל אחד נולד למשפחה אחרת, שמורכבת מבני אותה משפחה, ושכבר נושאת בתוכה מבנים רגשיים פסיכולוגיים מסוימים. ומתוך המבנה המשפחתי הזה, כל אחת גדלה בסביבה אחרת שקיבלה את קיומה והווייתה באופן מסוים, וגם קיבלה חינוך שתלוי בבתי הספר בהם הייתה, במורים שהיו לה, בחוגים אליהם הלכה (שתלויים במצב הכספי של הוריה, בפתיחות שלהם לרצונותיה ובתחושת החופש שהקנו לה להתבטא ולנוע בחיים) וכו'. ואם נרחיב את ההקשר הקיומי שלנו ונתייחס גם לממד הרוח – כל אחד הגיע לכאן אחרי אינספור גילגולים, על פלנטת ארץ ועל פלנטות אחרות, ונושאת בתוכה מטען קודם. לכל אחד מבנה אישיות בסיסי איתו הוא נולד וכן כישורים אותם הוא רוצה לבטא. ובאופן עמוק יותר, בכל אחד מאיתנו נשמה שהגיעה לבי"ס הקיומי הזה עם רצון מסוים ועם שיעורים אותם היא בחרה ללמוד, ולפיהם בחרה במשפחה המאוד ספציפית אליה נולדה, על כל הקשריה. בחירת הנשמה אינה בחירה מנטלית, אלא בחירה אנרגטית של משיכה והימשכות. כשהיא נמצאת מחוץ לקיום הזה היא סורקת אנרגטית את "תאי ההוויה" האפשריים (המשפחות שאפשריות לה) ונמשכת אל המתאימה ביותר כאל מגנט, בהתאם למטעניה מגילגולים קודמים ובהתאם לשיעורי ההתפתחות אותם בחרה הפעם לעבור. ושם היא נולדת – אל ההקשר הרגשי של תא ההוויה המסוים הזה, ההקשר הפיננסי, הקשר המיקום (בארץ כזו או אחרת), הקשר הלאום, המגדר ועוד. שוב, ברובד שם זו לא בחירה שמכילה חשיבה או מילים, אלא משיכה והתמגנטות, תוך כדי בחינה אנרגטית של רטטי המטרה הפוטנציאלית, שנובעת מתוך הווייה שמורכבת בעצמה ממכלול רב של רטטים.
בחירה היא אקט קיומי.
המרכבה האישית שלנו מורכבת מרבדים-רבדים, ומתוך מכלול זה אנו בעצם בוחרים.
הבה נבחר באהבה!
לפני שנים רבות יצא הספר 'מרכבות האלים', שעוסק בנבואות שונות הקשורות בעתיד האנושות. 'מרכבות האלים' – מנקודת מבטה של הנשמה, בקיומה כאן, היא קיבלה את המרכבה הייחודית שלה, ובאמצעותה היא מתקיימת. והמרכבה שהיא האישיות המאוד אישית, שנושאת בתוכה את האור – היא אנחנו, שבוחרים בהרחבת התודעה שלנו, שבוחרים להעלות את תדר הגוף שלנו, שבוחרים לחשוב מחשבות יותר אמפטיות, בוחרים למלא את ליבנו ברגשות אוהבים, ובוחרים לאפשר לאור הנשמה עוד להתבטא, או, לתודעת ה'אל' להדהד בחוזקה שמתגברת על פני פלנטת ארץ. מרכבות האלים – בעצם – זה אנחנו !(התפתחות 'תודעת אנוש' היא גולת הכותרת. תודעת אנוש הינה התודעה הקולקטיבית של בני האדם שעל הפלנטה, זו תודעת הבְּנות (מלשון 'בן'), כי לבריאה יש בן אחד (או בת אחת) בלבד. וכל היתר, כמה מרגש, מלהיב, או טראומתי שיהיה, זוהי רק תפאורה.)
נראה לי שחפרתי בנושא די.
יום הבוחר בעיתוי הזה (אחרי משבר הקורונה, מצב פוליטי מורכב ו-4 מערכות בחירות שלא הביאו ליציבות ארוכת ימים) מעלה המון רגשות ומחשבות ונראה לי שזה מרגיש לכולנו כרגע קריטי בו אנו נדרשים להחליט.
למי שמבולבל/ת לגבי למי ואם להצביע, הצעתי היא – אחרי שקראתם דעות לכאן ולכאן, ואחרי ששאלתן חברות וחברים, ואחרי שקיבלתם מלא עצות ורעיונות ושכנועים – שבו לרגע בשקט עם עצמכם/ן, צאו להליכה בירוק הטבע או על חוף הים, התגבשו מבפנים עם תנועת הווייתכם והביאו את תנועת השדה שלכם לידי ביטוי – עם פתק כזה או אחר בקלפי, או ללא פתק כלל.
אנו חיים בעולם לינארי שבו לזמן יש משמעות ובחירות ההווה שלנו קובעות את העתיד שיהיה. זהו עולם של סיבה ותוצאה ואנחנו הם אלו שקובעים מה יקרה כאן, על כל תרחישי החיים. עם זאת, מה שלא תבחרו – בטאו את צו קיומכם, משורש גרעין הווייתכם, והיו שלמים עם הבחירה.