איך יראה עולם מאוחד?
האם זו מחשבה שעולה לכם מידי פעם?
אני מניח שזה לא משהו שרבים מאיתנו עסוקים בו – החיים פשוט דורשים יותר מידי כבר כפי שהם.
אבל בכל זאת – בואו וננסה לגרות יחד את המחשבה שלנו – איך אמור להיראות עולם מאוחד?
בתחום מדיני ופוליטי
1. האם תהיינה מדינות?
2. האם יהיו גבולות?
3. האם יהיו עמים? שבטים? קבוצות חברתיות מקומיות?
4. האם יהיו כמה שפות או שפה אחת, או האם בכלל תהיה שפה מדוברת ונשמעת?
5. האם עדיין יהיו עימותים כלשהם, או ויכוחים? במידה וכן – איך אלו יפתרו?
6. איך תראה ההנהגה?
7. האם תהיה היררכיה חברתית כלשהי? במידה וכן – איך היא תיווצר?
8. איך יעבירו אליה חברי הקהילה את רצונותיהם?
9. איך יתמודדו אל מול אלו שרצונותיהם במיעוט?
10. מה תהיה כמות האוכלוסיה על-פני הפלנטה שלנו?
מבחינת מזון, טבע ובריאות
11. ממה יורכב המזון שלנו?
12. האם נהיה כולנו טבעונים, או צמחונים, או חלק וחלק? עד כמה תזונה פראנית תהיה שכיחה?
13. איך יראה מזג האוויר?
14. איך יראו הנחלים?
15. איך יטעמו וירגישו מי השתיה?
16. איך תיראה החקלאות ואופן גידול המזון? האם כימיקלים עדיין יהיו בשימוש?
17. האם נעסוק באופן מכוון בפעילות גופנית (חדרי כושר, יוגה, פילאטיס וכו'). במידה וכן – באיזו אוריינטציה (בניית השרירים ליופי? גמישות כללית? מהירות וכוח לטובת תחרויות וכו'?)
בתחום המסחר וההתנהלות
18. האם אופן המסחר יהיה באמצעות מטבע כלשהו – שטרות נייר ומטבעות מתכת כמו היום, או כסף וירטואלי, או שמא משהו אחר?
19. האם השווקים יראו באופן דומה להיום?
20. האם יהיו בנקים, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, בורסות ודומיהם?
21. האם יהיו חברות ביטוח?
22. האם יהיו בתי חולים וקופות חולים?
23. איך יראו גני הילדים ובתי הספר?
24. מי יהיו המורים?
25. מה יהיו תכני הלימוד שיועברו?
26. האם יהיו אוניברסיטאות ומקצועות כפי שאנחנו מכירים היום? האם הקבלה אליהם תהיה באופן המוכר לנו?
27. מה יהיו כלי התחבורה שלנו – האם יהיו מטוסים? רכבות? אוטובוסים ומכוניות? איך נתנייד ממקום למקום?
28. האם תהיה תעשיה? במידה וכן – איך זו תיראה – מי יהיו העובדים בה? האם היא תזהם את הסביבה? האם היא תשתמש במשאבים מתכלים ותיצור נזקים בכריה והפקת חומרים?
29. מה יהיו כלי המדיה ומהו האופן בו אלו ישתלבו בחיי בני האדם?
חיי משפחה
30. איך יראו חיי המשפחה?
31. איך יהיו חיי זוג שבוחרים להיות יחדיו?
32. מה יהיה המגוון המגדרי שבמנעד שבין זה שנולד בגוף זכר לזו שנולדה בגוף נקבה?
33. האם יהיו תפקידים ברורים לנשים? לגברים?
34. איך יהיו חיי הזיקנה?
חיי רוח ונפש
35. איך יראו חיי התרבות והחברה שלנו?
36. איך יראו חיי הרוח?
37. האם יהיו בתי תפילה כפי שקיימים היום?
38. האם הדתות יהיו קיימות? ובמידה וכן – מי מהן ובאיזה אופן?
39. עד כמה תירגולים רוחניים "אלטרנטיביים" יהפכו להיות רווחת הכלל?
40. האם יהיה עוד צורך בטיפול בפוסט-טראומה?
41. האם יעשה שימוש כלשהו בחומרים משני תודעה – לצרכי ריפוי או התעלות?
42. מה תהיה חוויית אנוש כלפי מקורו?
43. מה תהיה חוויית אנוש כלפי הסובבים אותו?
44. מה תהיה חוויית אנוש כלפי הטבע והסביבה?
45. כמה שמחים ומסופקים יהיו בני האדם?
46. מה תהיה ההשראה שבליבם?
47. עד כמה ריפוי אנרגטי יהיה חלק מחיינו? האם יהיו סוגי ריפוי נוספים?
48. עד כמה "תיקשור" וקבלת מסרים מחוצה לנו יהיו חלק מחיינו?
49. עד כמה תבער בנו התשוקה להארה רוחנית?
50. עד כמה נהיה רגישים אנרגטית – לחוש בהילות ותחושות אינטואטיביות שונות?
(יש לכם מה להוסיף לרשימה – בבקשה כתבו לי ונשלים אותה יחד. יש לכם הגיה ותשובות שמקדמות חשיבה נכונה לעבר עתיד שלם – כתבו ל גם).
לראייתי, אחדות היא המקום בו חלקי השלם מכירים את עצמם, את השלם ואת החלקים הנוספים שמרכיבים אותו. באופן הזה, כבוד הדדי יהיה הדבר המתבקש הראשון – ההבנה שמה שאני עובר, כל אלו שסביבי עוברים, באופן דומה יותר או פחות. אין אדם שאין לו רצון להיות שמח ולחוות סיפוק, אין אדם שלא יחווה רגשות של כאב ואכזבה, כשיעלו הגורמים לכך. גם אם לכאורה האדם נראה כייצור מורכב מאוד, בתכליתו הוא פשוט למדי. רגעי חייו רבים ושלבי ההתפתחות שלו מרובים, אך רצונותיו באופן כוללני יהיו דומים – תחושת שייכות, ביטוי עצמי ותחושת סיפוק, בטחון בריאותי, תזונתי ומגורים.
כשתחושת האחדות ממלאת מבפנים, פעולות שאינן אחדותיות – פשוט לא קיימות, ואז שאלות רבות מסוג השאלות ששאלתי כאן למעלה – כבר לא כל כך רלוונטיות.
ישנם דברים רבים שאין לי עליהם תשובה, לגבי האופן בו יראו חיינו, אבל כפי שאני חווה זאת, רב הנסתר על הגלוי, ולכן – עוד יתגלו לנו דברים רבים שישנו את חיינו, ולכן, אל לנו לנתח את עולם האחדות בשכלנו בהשתמשנו בכלים השכליים המוכרים לנו, אלא – לצאת מעצמנו, להתעלות – ולראות את עתיד האנושות מנקודת הכמיהה הגרעינית שלנו – מה אנו מייחלים לנו?
כמובן שספקות וציניות יכולים לעלות, ואולי אף טוב שיעלו. ואם זה קורה – פשוט לתת להן לעלות, לכבד את עצמנו על המצוקה בה אנו נמצאים, כי קיומנו הנכחי כל-כך רחוק מחיי אחדות, ולכן הקושי באף להאמין שזו אפשרית, טבעי הוא. ואחרי שתעלה הציניות. ואחרי שיעלה הקושי לפנטז. ואחרי שנספר את כל הבדיחות השחורות והצורך בסרקזם יעבור.
מה מצפה לנו?
האם לנצח נמשיך לכתוש זה את זה?
האם לנצח נמשיך לשנוא?
האם ראיית העצמי תהיה מקודשת כך לעולמים?
או שחרך קטן לעבר להבת הנר המסתורית, יבקע – ויעלה בנו אופן חשיבה אחר, ולא רק אופן חשיבה, אלא גם אמונה אחרת, ומתוך אמונה שכזו – יביא אותנו גם לפעולות אחרות – פעולות שיביאו את השינוי המבורך.
מודעות משיח – היא אפשרות שיש לכולנו
המשיח – הוא התודעה הקולקטיבית שמתאחה באחדותה ורוצה לחזור לשלם שהוא אהבה.
כולנו בדרך יחדיו.